לוגו אור פיאלקוב אוסינט מומחה לצבא, ביטחון וטרור לצד סמל מגן
EN

ההגנה האווירית במזרח התיכון על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה

המזרח התיכון ניצב כיום בליבה של תמורה אסטרטגית וצבאית חסרת תקדים, המעצבת מחדש את תפיסת הביטחון העולמית והאזורית. בין השנים 2023 ל-2026, בעקבות שרשרת אירועים שהחלה במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 והגיעה לשיאה במלחמת שנים-עשר הימים בין ישראל לאיראן ביוני 2025, השתנתה לחלוטין דוקטרינת הפעלת הכוח של ארצות הברית ושל מדינות האזור. תפוצתם הנרחבת של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן ושלוחותיה, אילצה את פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM) לעבור מדוקטרינה של נוכחות סטטית ומלחמה בטרור, להיערכות דינמית לקראת עימות עצימות גבוהה מול מדינה ריבונית בעלת ארסנל טילים מתקדם.

מחקר זה ממפה באופן כרונולוגי, טכנולוגי וגיאוגרפי את פריסת סוללות ההגנה והמכ"מים במזרח התיכון, תוך הבחנה ברורה בין נכסים השייכים לצבא ארצות הברית לבין נכסים ריבוניים שנרכשו על ידי מדינות האזור. המחקר משלב ניתוח מודיעין גלוי (OSINT) מבוסס תצלומי לווין, המאפשר לבנות תמונה מדויקת של מיקומי הסוללות והמכ"מים לצורך הכנת מפות גיאוגרפיות מפורטות של ארכיטקטורת ההגנה האזורית לפי מדינה.

אדריכלות טכנולוגית: המערכות המעצבות את המרחב האווירי

כדי להבין את משמעות הפריסות השונות, יש לבחון את המאפיינים הטכנולוגיים של פלטפורמות ההגנה המובילות:

  • מערכת THAAD: שכבת ההגנה העליונה של צבא ארצות הברית ליירוט טילים בליסטיים לטווח קצר, בינוני ולטווח ביניים מוגבל בשלב הסופי של מעופם (בתוך או מחוץ לאטמוספירה) באמצעות טכנולוגיית פגע והשמד (Hit-to-Kill). טווח הפעולה של המיירט עומד על כ-200 קילומטרים.

  • מערכת Patriot: שכבת הגנה תחתונה המיועדת להתמודדות עם מגוון רחב יותר של איומים, כולל מטוסים, טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים טקטיים.

  • מערכת M-SAM-II (Cheongung-II): מערכת הגנה דרום-קוריאנית לטווח בינוני המסוגלת ליירט מטרות אווירודינמיות וטילים בליסטיים קצרי טווח.

  • מערכת ברק 8 (Barak MR): מערכת הגנה אווירית מתקדמת מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית (IAI). המיועדת ליירט מגוון רחב של איומים אוויריים, כולל טילי שיוט וכטב"מים. 

  • מערכת ספיידר (SPYDER): מערכת הגנה אווירית ישראלית מתוצרת חברת רפאל (בשיתוף התעשייה האווירית שמייצרת את המכ"ם). המערכת משתמשת בטילי אוויר-אוויר פיתון 5 מונחי חום, וטילי דרבי" מונחי מכ"ם והסבתם לשיגור מסוללה קרקעית. המטרה הגנה על מתקנים אסטרטגיים מפני מטוסים, מסוקים, כטב"מים וחימוש מונחה, בטווחים קצרים עד בינוניים.

  • סקייגארד (Skyguard) – מערכת בקרת אש שוויצרית ותיקה של תאגיד Rheinmetall. המערכת היא קרון המכיל מכ"ם ואמצעים אופטיים. היא מקושרת לשניים או יותר תותחי נ"מ מהירי-ירי בקוטר 35 מ"מ, מאתרת את מטוסי האויב ומכוונת את התותחים באופן אוטומטי. 

  • פנציר (Pantsir-S) – מערכת רוסית מתקדמת וניידת להגנה אווירית נקודתית, המערכת הכוללת גם טילי קרקע-אוויר מהירים וגם תותחי נ"מ כפולים בקוטר 30 מ"מ, הכל מורכב על גבי משאית כבדה אחת שנושאת גם את המכ"ם. נועדה להגן על מתקנים אסטרטגיים, שדות תעופה מפני מטוסי תקיפה, מסוקים, חימוש מונחה מדויק וכטב"מים מתאבדים.

  • Silent Hunter – מערכת הגנה אווירית סינית חדישה המבוססת על נשק לייזר בעוצמה של כ-30 עד 100 קילוואט. מערכת תוכננה ספציפית להתמודד עם איומים קטנים, איטיים וזולים שטסים בגובה נמוך, בעיקר נגד רחפ"נים וכטב"מים. 

  • שאהין (Shahine) – מערכת הגנה אווירית ניידת שפותחה בצרפת בשנות ה-70 וה-80, במיוחד עבור צבא ערב הסעודית. זוהי למעשה גרסה כבדה ומשופרת של מערכת הטילים הצרפתית המוכרת קרוטאל (Crotale). המערכת הורכבה על גבי שלדות של טנקי AMX-30 צרפתיים כדי להתאים לתנאי המדבר ולספק ניידות גבוהה יחד עם כוחות שריון. הייעוד  הגנה אווירית לטווחים קצרים נגד מטוסים ומסוקים הטסים בגובה נמוך.

  • הוק (MIM-23 HAWK) – מערכת מיושנת, אחת ממערכות ההגנה האווירית המוכרות והוותיקות בעולם, מתוצרת חברת ריית'יאון (Raytheon) האמריקאית. מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני המבוססת על ביות מכ"ם חצי-אקטיבי.

  • מכ"מים ובקרת אש: הרכיב המחבר את כלל מערכות היירוט הללו לכדי רשת אחודה הוא מערך המכ"מים, ובמרכזו מכ"ם ההתרעה המוקדמת AN/TPY-2 מתוצרת חברת ריית'יאון האמריקאית שמשרת את סוללות ה-THAAD. מכ"ם נייד זה, הפועל בתדר X-Band, נחשב לאחד המתקדמים בעולם. בנוסף, רשת הפטריוט נשענת על מכ"מי בקרת אש מתקדמים כגון ה-AN/MPQ-53 וה-AN/MPQ-65, המשולבים בבסיסים השונים באזור. כמו כן, נעשה שימוש במכ"ם ה-EL/M-2084 הישראלי (המכ"ם של כיפת ברזל וברק 8) על ידי איחוד האמירויות. ערב הסעודית בנה מערכת שלמה של מכ"מים שמגנה על הממלכה, עשרות מערכות מכ"ם – בהן 17 מכ"מים ארוכי-טווח מסוג AN/FPS-117. השילוב בין מערכות אלו יוצר ארכיטקטורת חפיפה המבטיחה שאם מתקן אחד נופל או מותקף, נתונים עדיין יוזרמו דרך מרכז בקרת רשת הפיקוד והשליטה  מאתרים חלופיים.

פריסת מערכות היירוט והמכ"מים: ניתוח גיאוגרפי לפי מדינות

זירת המזרח התיכון הפכה למוקד העיקרי של ההיערכות האמריקאית בתקופה שלפני המלחמה עם איראן, תוך שימת דגש על הגנת המרחב האווירי. המעורבות האמריקאית הישירה בהגנה האזורית הגיעה לשיאים חסרי תקדים, המעידים על חומרת האיום הנשקף מצד איראן.

ישראל

המעורבות האמריקאית הישירה בהגנה על ישראל הגיעה לשיאים חסרי תקדים נוכח איום הטילים מאיראן:

  • סוללות THAAD אמריקאיות: הוצבו בישראל 1-2 סוללות THAAD אמריקאיות באזור קרית גת.  

  • מערך המכ"מים: בישראל יש 2 מכ"מ מסוג AN/TPY-2: אחד ותיק בהר קרן בנגב (אתר 512), והשני דרומית לקרית גת. בנוסף, קיים מתקן המכ"ם האמריקאי בדימונה, מגדלי אנטנות עצומים המתנשאים לגובה של 400 מטרים לטווח גילוי ארוך במיוחד. 

ערב הסעודית

סעודיה מנהלת את תוכנית הרכש הריבונית השאפתנית ביותר באזור למערכות הגנה מפני טילים:

מערכות ההגנה האוויריות סביב ריאד ובסיס הנסיך סולטן
מערכות ההגנה האוויריות במערב סעודיה ובגבול עם תימן
מערכות ההגנה האוויריות במזרח סעודיה לחופי המפרץ הפרסי

  • מערך THAAD סעודי ואמריקאי: נכון להיום, ישנה רק סוללת THAAD סעודית אחת שהוכרזה כמבצעית בג'דה. הנתונים מצביעים על פריסת משגרי THAAD ומכ"מי AN/TPY-2 בשליטה אמריקאית גם בבסיס הנסיך סולטן. סעודיה חתמה ב-2017 על עסקת ענק לרכישת 7 סוללות THAAD יתר הסוללות שהוזמנו צפויות להימסר בהדרגה עד שנת 2028. 

מכ"מ AN/TPY-2 של מערכת ה-THAAD בבסיס הנסיך סולטן

  • מערך הפטריוט: המערך הסעודי נחשב לאחד הפעילים בעולם, סעודיה פרסה סוללות פטריוט בבירה ריאד, בבסיס פרינס סולטן, וכן שרשרת הגנה אווירית צפופה לאורך הגבול המתוח עם תימן מדרום, במטרה לבלום את ירי הטילים הבליסטיים ושיגור הכטב"מים של החות'ים לעבר מתקני אנרגיה ותשתיות סעודיות. המערך כולל 16 אתרי פטריוט בשליטה סעודית (כולל הנסיך סולטן, אבקייק, ריאד, נג'ראן, אל-קטיף, ינבוע, שועיבה, ג'דה ועוד) ו-4 אתרי שיגור בשליטת ארה"ב. 

  • מערכת Shahine: מערכת ההגנה האווירית Shahine היא גרסה סעודית ייחודית וניידת של מערכת ה-Crotale הצרפתית, שפותחה במיוחד עבור כוחות ההגנה האווירית המלכותיים הסעודיים בשנות ה-80. הסעודים פרסו כמה מערכות כאלו להגן על המדינה

  • מערכות הוק (Hawk): פריסה ארצית רחבה של 16 סוללות בשליטה סעודית בערים מרכזיות ובסיסים אסטרטגיים (טאבוק, חפר אל-באטין, דהראן, ינבוע, ג'דה, ריאד, ראס אל-ע'אר, אל-חארג', ועוד).

  • הגנת לייזר – Silent Hunter: התמודדות חדשנית של סעודיה מול איום הכטב"מים מתבטאת בפריסה של 9 מערכות יירוט בלייזר מסוג Silent Hunter מתוצרת סין, הפרוסות בריאד, מתחם פטרו-רע'ב, ג'יזאן, חפר אל-באטין, דהראן, אבהא וג'דה.

מערכת Silent Hunter בסעודיה

  • סעודיה מחזיקה ב-17 מערכות AN/FPS-117 לאורך גבולות המדינה כחלק מפרויקט מגן השלום. עוד 8 מכ"מים ניידים AN/TPS-70 שמשלימים את המערך. עוד 28 סוללות AN/TPS-63 שנועדו לזיהוי מטרות מנמיכות טוס (כמו טילי שיוט וכטב"מים), וסוללות AN/TPS-43 ישנות של מערך ההוק.

איחוד האמירויות הערביות

איחוד האמירויות היוותה חלוצה ברכש טכנולוגי מתקדם ובעלת מערך הגנה רב-שכבתי עצמאי:

  • מערך THAAD: המדינה הזרה הראשונה בעולם שרכשה THAAD (ב-2011). היא מפעילה שתי סוללות THAAD כולל (מכ"מים AN/TPY-2) ריבוניות סביב אבו דאבי (בדגש על בסיס אל-דפרה) ואל-רוואיס. 

  • מערך הפטריוט: ישנו מערך של 9 עמדות פטריוט בשליטת האמירויות (כולל בכור הגרעיני בראכה, דובאי, פוג'יירה ועוד) ו-2 סוללות פטריוט תחת שליטת ארה"ב בבסיס אל-דפרה יחד עם מכ"מי AN/MPQ-65.

  • מערכות ישראליות בשטח האמירויות: לצד ברק-8 המוצבת בבסיס אל-דפרה, הכולל מכ"ם ההתרעה המתקדם EL/M-2084 מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, אותו מכ"ם המשמש את מערכת כיפת ברזל" בישראל, האמירויות שילבה גם מערכת SPYDER באזור אל-רוואיס.

מפת מערכות ההגנה האוויריות באיחוד האמיריות
מפת מערכות ההגנה האוויריות סביב אבו דאבי

  • שילוב מערכת M-SAM-II: כדי לגוון את מקורות הרכש שלה, האמירויות שילבה מערכת יירוט הדרום-קוריאנית ומכ"ם ה-MFR שלה מוצבים במחנה הצבאי בניאס ובבסיס אל-דפרה.

  • הגנת נקודה – Pantsir-S ומערכות לייזר: להשלמת השכבה התחתונה, האמירויות פרסה 6 סוללות Pantsir-S רוסיות (באזור הכור בראכה, בסיס קוסהווירה, מדעינת זאיד ואל-רוואיס) ומערכת הגנה בלייזר מסוג Skyguard בבסיס אל-מינהאד.

  • איחוד האמירויות מפעילה עוד 3 מכ"מים ניידים מסוג AN/TPS-70 ועוד 2 מכ"מים ניידים מסוג AN/TPS-63, ארצות הברית מפעילה עוד מכ"מ מסוג AN/TPS-75 בנמל התעופה הבינלאומי בדובאי

ירדן

ירדן הפכה לעוגן אסטרטגי הולך ומתרחב עבור הפעלת הכוח של ארצות הברית באזור, בעקבות הצבת מטוסים בבסיס מואפק סאלטי

מערכות ההגנה האוויריות בבסיס מאופק סאלטי בירדן

  • סוללת THAAD: ארה"ב פרסה במזרח ירדן בבסיס מואפק סאלטי טייסות רבות של מטוסי קרב, ובהם מטוסי F-15E, F-16, מטוסי החמקן F-35, ומטוסי לוחמה אלקטרונית מסוג EA-18G Growler), בהיקף כוח חריג שדרש מטריה התקפית-הגנתית. בבסיס נפרסה סוללת THAAD על ידי ארצות הברית, כולל מכ"מ AN/TPY-2.

  • סוללות פטריוט: סוללת פטריוט נמצאת בבסיס לפחות מ-2024, ולאחרונה נפרסה סוללת פטריוט נוספת, שתיהן בשליטת ארצות הברית:

פטריוט בבסיס מואפק סלטי - קרדיט: אפל מפות
פטריוט בבסיס מואפק סלטי - קרדיט: לווין MizarVision

  • מערכות בשליטה ירדנית: 11 סוללות הוק הפרוסות בעמאן, מפרק, בסיס המלך עבדאללה השני, בסיס הנסיך חסן, בסיס H-4, מואפק סאלטי ועקבה. 

קטאר

אופי הפריסה בקטאר:

  • מערכת הפטריוט: בבסיס אל עודייד, המשמש כמפקדה הקדמית החשובה ביותר של פיקוד המרכז האמריקאי במזרח התיכון יש שתי סוללות פטריוט שמופעלות על ידי קטאר ושתי סוללת פטריוט שמופעלות על ידי האמריקאים במקביל קאטר מפעילה עוד 4 סוללות פטריוט 

פריסת מערכות ההגנה בקאטר
פריסת מערכות ההגנה סביב בסיס אל עודייד בקאטר

  • ארה"ב מפעילה כמה מכ"מים אסטרטגיים: מכ"ם AN/TPY-2, מכ"ם A/N FPS-132 Block 5 SSPARS וגם מכ"מ AN/TPY-75 Radar בבסיס אל-עודייד 

מכ"מ A/N FPS-132 Radar בקאטר. קרדיט: גוגל מפות

כווית

כווית, המחזיקה בתפקיד היסטורי כמוקד לוגיסטי לכוחות האמריקאיים, מחזיקה בשילוב של כוחות אמריקאיים ומערך הגנה לאומי מתחדש:

  • מערכת הפטריוט: על פי הנתונים, כווית מחזיקה בעצמאות כמעט מוחלטת בהגנת הפטריוט שלה עם 7 סוללות בשליטתה, בעוד שארה"ב שלחה סוללת פטריוט אחת בבסיס עלי אל-סאלם.

בחריין

כמקום מושבו של הצי החמישי של ארצות הברית, בחריין מפעילה 2 סוללuת פטריוט, אחת מהן בבסיס שייח' עיסא בעוד שארצות הברית שלחה סוללת פטריוט נוספת לבסיס שייח' עיסא. כמו כן בחרין מפעילה 2 סוללות הוק. ארצות הברית מפעילה מכ"מ AN/TPS-75 בנמל התעופה הבין-לאומי בחריין, ובחריין מפעילה מכ"מ AR-327 Radar בג'בל א-דוחן ליד בסיס חיל האוויר סאח'יר.

פריסת מערכות הגנה בבחרין

עיראק ותורכיה

  • תורכיה: ארצות הברית מחזיקה מכ"ם מסוג AN/TPY-2 בבסיס Kürecik המכונה "אתר K", המספק התרעה מוקדמת, גילוי ומעקב אחר טילים בליסטיים של איראן לכוחות ישראלים-אמריקאים-בריטיים במזרח התיכון.
  • עיראק: ארצות הברית מחזיקה סוללת פטריוט להגן על הבסיס האמרקיאי בארביל
  •  
מערכת הפטריוט באירביל בעיראק
מכ"ם מסוג AN/TPY-2 בבסיס Kürecik. קרדיט גוגל מפות

קרן אפריקה (ג'יבוטי ופונטלנד)

  • פונטלנד (סומליה): פריסת מכ"ם GM-403 צרפתי בנמל התעופה בוסאסו המופעל על ידי איחוד האמירויות לאיסוף מודיעין על איומי חות'ים מתימן.
  • ג'יבוטי: מחנה לימונייה, הבסיס הקבוע היחיד של ארה"ב באפריקה המכיל כ-4,000 חיילים ואזרחים. מכיל מכ"ם AN/TPS-78 בשליטה אמריקאית, ובסיס חיל האוויר Chabelley מערבית לו, שהפך בשנים האחרונות ממתקן זמני למרכז חשאי ומרכזי למבצעי מל"טים של ארה"ב בקרן אפריקה, מארח סוללת פטריוט בשליטת ארה"ב, מפני איום הטילים והכטב"מים של תנועת החות'ים מתימן.

סיכום אסטרטגי

ארכיטקטורת ההגנה האווירית במזרח התיכון עוברת תהליך של אבולוציה כפולה. מצד אחד, צבא ארצות הברית מפזר את נכסיו בנקודות עוגן ספציפיות תוך דגש על שרידות וניידות (כמו פריסות ה-THAAD בירדן וישראל, והפטריוט הנייד בקטאר ובבחריין סביב מטוסי ה-F-16). מצד שני, המעצמות האזוריות דוגמת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות משקיעות הון עתק בהשגת עצמאות ביטחונית ריבונית. מגמה זו נשענת על נתוני יירוט מעודדים יותר מול איומי החות'ים מאז 2020 במרחב הסעודי, ופורצת את הגבולות הגיאוגרפיים המסורתיים בדמות הצבת מכ"מים אקטיביים של האמירויות בלב קרן אפריקה (בוסאסו), ומכ"מ ופטריוט אמריקאי בג'יבוטי. מפת הפריסה כיום אינה משקפת עוד הגנה פסיבית, אלא רשת מורכבת וגלוקאלית, המנסה להתמודד עם שקיפות מודיעינית מלאה מצד האויב ברשתות ה-OSINT.

על הכותב

אור פיאלקוב הוא חוקר עצמאי ומומחה מוערך בתחומי המודיעין ממקורות גלויים (OSINT), ההיסטוריה הצבאית, טרור וטכנולוגיות בינה מלאכותית. עם רקע עשיר בניתוח מערכות לחימה, הוא משלב בין אירועי העבר לכלים הדיגיטליים של העתיד.

 

אור פיאלקוב במשקפי שמש ומעיל כהה על רקע קיר בטון

מאמרים נוספים: